הרצאת צהרי יום א': מגלי פאראדיי לקווזיגבישים: על כוחה של האנלוגיה בפיזיקה

תקציר:

מאז תגליתו המפורסמת של דני שכטמן ב-1982 ועד לפני כ-10–15 שנים, כל הקווזיגבישים שהכרנו היו עשויים מסגסוגות מתכתיות. אחת החידות המרכזיות במצב מוצק היא כיצד האינטראקציה בין אטומי המתכת יכולה ליצר גבישים בעלי מבנה כה מורכב. בעשור האחרון אנחנו עדים למגוון של חומרים רכים בעלי מבנה קווזיגבישי, שם ניתן לשלוט בגודלם של אבני הבניין — מולקולות גדולות או ננו-חלקיקים — ובאינטראקציה בינהן. מייד מתבקש לשאול האם ניתן לתכנן את האינטראקציה ובכך לשלוט במבנה שמתקבל בעת מעבר הפאזה מנוזל למוצק. בהרצאתי אני אזכיר מהם קווזיגבישים, ואתן מענה (חלקי) לחידת היווצרותם בעזרת אנלוגיה לתופעה פיסיקלית שונה לגמרי, שאותה גילה ותאר מייקל פאראדיי בשנת 1831.

מארגן האירוע: פרופ' תומר וולנסקי