הנחיתה הראשונה בהיסטוריה על כוכב שביט

ב-12 בנובמבר 2014, הונחתה הנחתת 'פילאה' על כוכב השביט צ'ריומוב-גרסימנקו, לפי תכנית שהגתה לפני 25 שנה קבוצה של חוקרי שביטים ובהם פרופ' עקיבא בר-נון מאוניברסיטת תל-אביב
הנחיתה הראשונה בהיסטוריה על כוכב שביט

ביום רביעי, 12.11.14, בשעה 17:30 לפי שעון ישראל, הונחתה הנחתת פִילֵאַה (Philae) על פני השביט צ'ריומוב-גרסימנקו – הנחיתה הראשונה בהיסטוריה על כוכב שביט. הנחתת תעגון על פניו בעזרת צלצלים וברגים שיחדרו לקרח השביט. עיגון זה דרוש כדי להחזיקה על פניו הפריכות מאוד של קרח השביט.

 

לפני 25 שנה הגתה קבוצת חוקרי שביטים, וביניהם פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב, את הרעיון להטיס את החללית 'רוזטה' במשך שנה ליד גרעינו של השביט, וכן להנחית את הנחתת פילאה על פניו כדי לבדוק את חוזק הקרח ואת הרכבו.

 

עד כה קיבלה קבוצת רוזינה, בה חבר הפרופ' בר-נון, ממצאים המעידים על כך שהשביט נוצר בטמפרטורה של מינוס 250 צלזיוס בקצה מערכת השמש. ממצא נוסף מקטין את חשיבותם של שביטים בהבאת מים וחומרים אורגניים לכדור הארץ הצעיר, בניגוד לתיאוריות קודמות.

 

"חנקן היתה התגלית הגדולה ביותר עד כה", אומר פרופ' בר-נון. "זאת היתה 'פצצה', כי עד כה לא מצאנו חנקן בשביטים. כעת אנחנו מצפים למצוא גזים אצילים כמו ארגון, קריפטון ונאון. ככל שאנחנו מתקרבים יחד – השביט והחללית רוזטה – לשמש, השביט מתחמם והופך ליותר ויותר פעיל, מה שמאפשר לנו לגלות חומרים בריכוזים נמוכים מאוד".

 

לנחות על כוכב נופל

החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית שוגרה ב-2004. ב-6 באוגוסט 2014 נכנסה החללית למסלול סביב השביט, וב-12 בנובמבר הנחתת 'פילאה' תינתק מרוזטה ותנסה לעגון על פני השביט. לפי שעון ישראל, פילאה תינתק בשעה 10:35 בבוקר, תעבור 22 קילומטרים ותנחת על השביט בשעה 17:30. הידיעות מהחללית הרחוקה יגיעו לכדור הארץ רק לאחר 28 דקות, כך שבשעה 18:00 לפי שעון ישראל ייוודע האם הצליחה פילאה לעגון על הקרח.

 

"עד היום כל החלליות חלפו ליד שביטים – אף אחת עוד לא עגנה על שביט", מסביר פרופ' בר-נון. "לפני 25 שנה חשבנו לנחות על שביט, לקדוח בו ולהביא את החומר חזרה לכדור הארץ. הבעיה היתה שלא ידענו אז איזה חוזק מכני יש לקרקע. המהנדסים אמרו לנו: רבותי, קודם כל תלכו לשביט ותמדדו אותו, ורק אחר כך תבואו אלינו. צריך להבין שלשביט יש מעט מאוד כוח משיכה, כך שצריך להיאחז לפני השטח בכוח. אבל פני השטח הם קרח לא דחוס במיוחד. כמו שלג שנפל ועדיין נשאר רך למדי".

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
Design by
Basch Interactive