- פלנטות מחוץ למערכת השמש - גילוי ואפיון
- כוכבים כפולים
- עיבוד אותות אסטרונומיים - ספקטרוסקופיה, פוטומטריה, אסטרומטריה
- אסטרוסטטיסטיקה
פרופ' שי יהושע יצחק צוקר
ועדת מינויים יחידתית בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ
ראש ביה"ס בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ
ראש בית הספר בהחוג ללימודי הסביבה
מחקר
השכלה
- בוגר, פיזיקה ומתמטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, 1989
- מוסמך, פיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל-אביב, 1993
- דוקטור, פיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל-אביב, 2002
מינויים אקדמיים
- בתר דוקטור, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 2002
- בתר דוקטור, מצפה הכוכבים, אוניברסיטת ז'נבה, שוויץ, 2003
- בתר דוקטור, החוג לאסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע, 2004
- בתר דוקטור, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 2005
- מרצה בכיר, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 2006
- פרופסור חבר, החוג לגיאופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2009
- פרופסור מן המניין, החוג לגיאופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2014
מידע כללי
פרופ' שי צוקר חוקר בעיקר כוכבים כפולים ופלנטות מחוץ למערכת השמש, אך לעתים "חוטא" גם בבחינת תופעות אסטרונומיות אחרות, החל מאסטרואידים במערכת השמש, עבור בכוכבים במרכז גלקסיית שביל החלב ועד קוואזרים. המכנה המשותף למרבית המחקרים של פרופ' צוקר הוא השימוש בשיטות סטטיסטיות ושיטות עיבוד נתונים מתקדמות באסטרונומיה ("אסטרוסטטיסטיקה").
בשנת 1994 (כשהיה עדיין תלמיד לתואר שני) פירסם פרופ' צוקר, יחד עם מי שהיה המנחה שלו פרופ' צבי מזא"ה, את האלגוריתם TODCOR, למדידת מהירויות רדיאליות של כוכבים כפולים ספקטרוסקופיים. ברבות השנים הפך האלגוריתם כלי מחקרי בסיסי המשמש את האסטרונומים החוקרים כוכבים כפולים.
ב-2001 היה חבר בצוות שגילה את הפלנטה מחוץ למערכת השמש HD209458b. מייד לאחר מכן זו התגלתה כפלנטה הידועה הראשונה המבצעת ליקוי של כוכב האם שלה.
בשנת 2003, במסגרת לימודי הדוקטורט, פיתח יחד עם פרופ' מזא"ה ופרופ' גזה קובץ' מהונגריה, את האלגוריתם BLS. אלגוריתם זה משמש לגילוי פלנטות המבצעות ליקוי של כוכבים האם שלהן. אלגוריתם זה הפך לכלי סטנדרטי בידיהם של מחפשי הפלנטות, ורבות מהפלנטות שהתגלו ע"י צוותים שונים בעולם התגלו תוך שימוש ב-BLS.
ב-2004, בעודו בהשתלמות פוסט-דוקטורט במצפה הכוכבים של אוניברסיטת ג'נבה בשוויץ בקבוצתו של חתן פרס נובל מישל מאיור, הוביל צוות מחקר שוויצרי-ישראלי שגילה מערכת פלנטרית ייחודית, HD41004, בה שני כוכבים, "ננס חום", ופלנטה, תוך שימוש בשדרוג של האלגוריתם הותיק TODCOR.
בשנת 2006, בתקופת השתלמותו במכון ויצמן, הוביל צוות ממכון ויצמן וממכון מקס פלנק בגרמניה, שכלל את חתן פרס נובל ריינהרד גנצל שהראה את החשיבות של אפקטים יחסותיים במסלולים הנצפים של כוכבים סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. בשנת 2018, הצוות של ריינהרד גנצל אישש תצפיתית את התחזיות של מחקר זה.
בהתבסס על תוצאות אלה, יחד עם פרופ' טל אלכסנדר ז"ל ממכון ויצמן ופרופ' צבי מזא"ה, הם חזו ב-2007 את אפשרות הגילוי של כוכבים כפולים ע"י שינויים מזעריים בעוצמת האור שלהם - אפשרות שבהמשך התממשה פעמים רבות ע"י גילויים של כוכבים כאלה בעזרת הלווין קפלר.
כעת פרופ' צוקר חבר בקונסורציום DPAC, הממונה על עיבוד הנתונים מהחללית Gaia של סוכנות החלל האירופית. במסגרת DPAC, הקבוצה CU7, בה הוא חבר, אחראית על ניתוח ואיפיון של השתנויות בזמן, ופרופ' צוקר מתמקד באפשרות גילוין של פלנטות המבצעות ליקויים ע"י Gaia. לאחרונה DPAC שחרר מקבץ נתונים חדש, שלישי במספר, שכולל גם 41 כוכבים שמראים את ההשתנות האופיינית בזמן, שהתגלו ע"י הצוות בתל אביב. הצוות גם חקר יותר לעומק שניים מ-41 המועמדים והראה שאכן מדובר בפלנטות.
פרופ' צוקר חבר לפרופ' רג'א ג'יריס מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה וביחד הם מיישמים שיטות של למידה עמוקה על מנת לפתור את האתגר של גילוי פלנטות דמויות כדור הארץ על רקע ההשתנות של כוכבי האם ("רעש אדום"), בעיה מרכזית בחיפוש אחר פלנטות הניתנות ליישוב.