פרופ' טובה מילוא נכללה ברשימת 54 הנשים הבולטות בתולדות מדעי המחשב

מדעים מדויקים בכלל ומדעי המחשב בפרט נחשבים, בדרך כלל, לתחום "גברי", ובכך נשכחת לעיתים תרומתן העצומה של נשים רבות לתחום. לפני חודשים אחדים, לקראת הכנס השנתי ע"ש גרייס הופר, המאגד אלפי נשים מעולמות הטכנולוגיה והמחשבים, החליטו שלוש אמריקאיות – פרופ' סוזן ה' רודג'ר מאוניברסיטת דיוק, קתי דיקינסון, הסופרת והמנטורית וג'סיקה דיקינסון גודמן, מומחית לתקשורת דיגיטלית, לשנות מעט את המצב. הן יצרו חפיסה בת 54 קלפים, המוקדשים ל-54 נשים שתרמו לאורך השנים תרומה משמעותית לענפי הטכנולוגיה והמחשוב. החפיסות חולקו במהלך הכנס לסטודנטיות וזכו להצלחה גדולה ולביקוש רב. בחפיסת הקלפים, לצד כמה מהאבות – או מוטב לומר, האמהות – של תחום המחשבים נמצאת גם פרופ' טובה מילוא מהחוג למדעי המחשב ומי ששימשה עד לאחרונה כראש החוג.

"זה כבוד גדול", אומרת פרופ' מילוא, "להיות ברשימה אחת עם נשים שהיו המתכנתות הראשונות בעולם, עם זוכות רבות בפרס טיורינג (המקבילה של עולם המחשבים לפרס נובל) ועם כל הנשים שבאמת הטביעו חותם על תחום מדעי המחשב. הוחמאתי מאוד.

"במשך 15 שנים הייתי אשת הסגל היחידה בחוג", מוסיפה פרופ' מילוא. "עם הזמן גייסנו נשים נוספות, וכעת יש חמש נשות סגל". ומה הסיבה למיעוט הנשים בתחום? אנחנו שואלים. "זה לא לגמרי ברור", עונה פרופ' מילוא. "בין השאר, זה קשור לעובדה שכבר בבתי הספר התיכוניים אין מספיק בנות בחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, כך שהסיכוי שלהן להתקבל לאוניברסיטה הוא מלכתחילה יותר קטן. בכל מקרה, בעיני זה התחום הכי יפה שיש".

פרופ' טובה מילוא היא חברת האקדמיה למדעים האירופית - Academia Europaea - ועמיתה ב-ACM (The Association for Computing Machinery), האגודה המדעית החשובה ביותר בעולם בתחום המחשוב ומדעי המחשב. מילוא נבחרה בשנת 2012 לשמש כעמיתה באגודה, בזכות תרומתה בתחום תיאוריית בסיסי הנתונים וניהול תהליכים עסקיים. יחד עם פרופ' מילוא נכללה ברשימת הקלפים המכובדת ישראלית נוספת: שפרירה (שפי) גולדווסר, זוכת פרס טיורינג, המלמדת במכון ויצמן וב-MIT שבארצות-הברית.

לרשימת כל 54 הנשים: http://uk.businessinsider.com/54-women-who-rocked-the-tech-world-2015-2#tova-milo-tel-aviv-u-professor-6