חברי סגל ותחומי מחקר

  • אסטרופיזיקה
  • חומר מעובה
  • חלקיקים

חברי סגל:

 

פרופ' שרה בק-סבטיצקי

  • היווצרות כוכבים כבדים בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות

  • קינמטיקה של לידת כוכבים - ספקטרוסקופיה ברזולוציה גבוהה של ענני גז המיוננים ע"י כוכבים צעירים;  "בעיית ההתגלות"

  • סופר-ערפיליות הנראות ברדיו ובאינפרא אדום - צבירי כוכבים צפופים, לידתם והתפתחותם

  • אסטרו-כימיה של גלקסיות בשלבי יצירת כוכבים מואצת

ד"ר עומר ברומברג

תחום העניין העיקרי שלי הוא אסטרופיזיקה יחסותית. כעת אני חוקר את הפיזיקה של סילונים יחסותית הנפלטים מחורים השחורים סופר מסיביים השוכנים בליבות של גלקסיות פעילות (AGNs) ומחורים שחורים כוכבים או כוכבי ניטרונים אשר אך זה נוצרו. סילונים אלה אחראים לחלק מהתופעות האנרגטיות ביותר שאנו מכירים כמו התפרצויות קרינת גאמא (GRBs), בלזארים, מיקרו-קווזארים  ואולי אף סוג של סופרנובות עתירות אנרגיה. הם מעבירים כמות עצומה של אנרגיה אל התווך הגלקטי והתווך הבין גלקטי, ומשפיעים על קצב הגדילה של גלקסיות ועל קצב יצירת הכוכבים בהן. עם זאת, למרות כמעט 4 עשורים של מחקר, אנחנו עדיין לא יודעים הרבה על התהליכים פיזיקליים המניעים אותם, ועל הדרך בה הם משפיעים על סביבתם.

 

המחקר שלי כולל בניית מודלים אנליטיים של הסילונים והרצת סימולציות מקדמת המחקר של סילונים הידרודינמים ומגנטים. להרצת הסימולציות אני משתמש בחוות מחשבים בת 1500 ליבות שנבנתה מיוחד לשימוש הקבוצה שלי  באוניברסיטת תל אביב, ובמחשבי על השוכנים באוניברסיטאות בחו"ל.

 

ד"ר נח ברוש

  • היווצרות והתפתחות גלקסיות עם דגש בהשפעות סביבה

  • אסטרונומיה מהחלל עם דגש בתחום העל-סגול

  • גופים קטנים במערכת השמש

 

פרופ' רנן ברקנא

פרופ' רנן ברקנא חוקר את היווצרות והתפתחות הכוכבים הראשונים. הוא בונה מודלים על מנת לנבא את תכונות הגלקסיות שבהן נוצרו הכוכבים הראשונים, וחוקר דרכים לצפות בהן, בעיקר באמצעות קרינת רדיו ממימן באורך גל של 21 ס"מ.

 

בשנת 2012 פורסם מחקר בראשותו שהציע שיטה חדשה לגילוי הכוכבים הראשונים מהתקופה המוקדמת שבה גיל היקום היה רק אחוז אחד מגילו הנוכחי. מחקר פורץ-דרך נוסף (סוף שנת 2013) ניבא לראשונה את החתימה התצפיתית של חורים שחורים בגלקסיות המוקדמות כתוצאה מחימום הגז הקוסמי, כשהיקום היה בן חצי מיליארד שנה.

 

פרופ' עמיר לוינסון

תופעות קיצוניות רבות שנצפות ברחבי היקום, כגון קווזרים וגרעיני גלקסיות פעילים, מיקרו-קווזרים, מתפרצי-גמה, פולסרים, מגנטרים ועוד, קשורות לפעילות של חורים שחורים וכוכבי נויטרונים. המאפיינים העיקריים של התופעות הללו כוללים פליטה חזקה של קרינת רנטגן וקרינת גמא, השתנות מהירה בזמן, הזנקה של סילוני חומר למהירויות קרובות למהירות האור וכדומה. הקרינה הנראית נפלטת מחלקיקים המואצים לאנרגיות גבוהות ביותר, גבוהות בהרבה מהאנרגיות אליהן ניתן להגיע במאיץ החלקיקים LHC. ייתכן שחלקן של המערכות הללו הן גם המקור לקרינה הקוסמית האולטרא-אנרגטית החודרת לכדור הארץ, ולחלקיקי נויטרינו אותם מחפשים באמצעות גלאים מיוחדים שנבנו לאחרונה, כגון גלאי "קוביית הקרח" המוצב בקוטב הדרומי. עמיר לוינסון חוקר אספקטים שונים של התופעות הללו באמצעות פיתוח מודלים מתמטיים והשוואתם לתצפיות.

פירוט על המחקר >

 

פרופ' דני מעוז

  • עדשות כבידה: חיפוש ואפיון כוכבי לכת חוץ שמשיים, צבירי גלקסיות

  • סופרנובות: ננסים לבנים, מקורות, גלי כבידה, תולדות היווצרות היסודות, פלנטות סביב ננסים

  • גרעיני גלקסיות פעילות: חורים שחורים

 

פרופ' אהוד נקר

תיאוריה של אסטרופיזיקה בעיקר של תופעות בהן מעורבות אנרגיות גבוהות, כגון מתפרצי-קרינת-גמא, סופרנובות, קרניים-קוסמיות, ניוטרינים וגלי-כבידה.

 

פרופ' דובי פוזננסקי

עיקר המחקר שלי מתמקד בתצפיות וניתוח של סופרנובות – כוכבים מתפוצצים -  מסוגים שונים, תרמו-גרעיניות או קריסת ליבה, קרובות או רחוקות, רגילות ומוזרות. בנוסף אני מתעניין בשימושים שלהן לחקר היקום (במיוחד למדידת מרחקים).  

במסגרת התעניינות כללית בהתפתחויות הטכנולוגיות באסטרונומיה, עידן סקרי השמיים הגדולים (Big Data), אני גם עובד על סקרים ספקטרוסקופים גדולים (מיליוני ספקטרה של גלקסיות קווזרים וכוכבים), עם דגש מיוחד על חקר התווך הבין כוכבי.

 

פרופ' עמיאל שטרנברג

 

 

סגל אמריטוס:

 

פרופ' אליה ליבוביץ

 

פרופ' צבי מזא"ה

צבי מזא"ה הוא פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה ע"ש משפחת אורן לפיזיקה ניסויית. חתן פרס וויצמן למדע.

פרופ' מזא"ה יזם את החיפוש שהוביל ב-1989 לגילויו של המועמד להיות כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש, עוד בתקופה שבה האמינו הכל כי אי אפשר לגלות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. מאז השתתף בגילויים של עשרות רבות של כוכבי לכת, בעיקר בעזרת חלליות הנעות מעל האטמוספירה כדי למדוד את עוצמת אור הכוכבים בצורה מדויקת.

מזא"ה מוביל מאמץ בינלאומי כדי לגלות כוכבי לכת ענקיים וננסים חומים תוך שימוש בעקומות האור המתקבלות על ידי חלליות בעזרת אלגוריתם חיפוש, BEER, המחפש את אפקט הכיווניות היחסותי שבעזרתו כבר נמצא כוכב לכת ראשון. המחקר ממומן על ידי מענק יוקרתי של הרשות האירופאית למחקר ERC בסך המתקרב לשני מליון אירו.

פרסם שני ספרים: 

-    מבוא לתורת היחסות, ספר לימוד לתלמידי פיזיקה לתואר ראשון, 2005

-    דרישת שלום – דרשות על התורה ברוח השלום והצדק, עריכה יחד עם פנחס לייזר, 2010

 

יצר סדרה טלויזיונית בת ארבעה פרקים "מבוא לאסטרופיזיקה" ב"רשת", שבה הסברתי את עקרונות האסטרונומיה לקהל הרחב.

במשך חמש שנים שמש כיושב ראש של נתיבות שלום – תנועה ליהדות, צדק חברתי ושלום. 

עוסק ומרצה בנושאי דת ומדע.

 

פרופ' חגי נצר

  • פיזיקה ואבולוציה של גלקסיות פעילות וקווזרים

  • פיזיקה ואבולוציה של גלקסיות יוצרות כוכבים

  • תהליכי ספיחה לחורים שחורים, דסקות ספיחה, גידול ואבולוציה של חורים שחורים מאסיביים

  • תהליכי יינון וחימום של גז ואבק בגופים אסטרונומיים

  • ספקטרוסקופיה ופוטומטריה בתחומי האינפרא-אדום, אופטי, אולטרא-סגול וקרינת X של גלקסיות מסוגים שונים 

 

פרופ' עתי קובץ

 

פרופ' בן ציון קוזלובסקי

 

פרופ' סמי קופרמן

פיזיקה של הפלסמה – ההיתוך התרמוגרעיני: יצירת גרעין אטום חדש ע"י התמזגות של גרעינים קלים ממנו, תוך שחרור כמות גדולה של אנרגיה. כדי להגיע להיתוך זה, יש להתגבר על כוח הדחייה האלקטרוסטטי בין הפרוטונים שבגרעין, דבר הדורש טמפרטורות אדירות (כמה וכמה מיליוני מעלות) ומביא את החומר למצב הצבירה "פלסמה". תהליך ההיתוך הינו ההיפך מביקוע גרעיני, בו מתפצל גרעין כבד לשני גרעינים קלים ממנו, עם שחרור אנרגיה נמוכה בהרבה מזו שמשתחררת בהיתוך (פצצת אטום בהשוואה לפצצת מימן).

יצוין:

  1. ההיתוך הגרעיני הוא מקור כוחה של השמש והכוכבים בכלל

  2. הפקת אנרגיה ע"י היתוך תפתור את כל בעיות האנרגיה של העולם, כאשר הדלק הדרוש מצוי במי הים

  3. למרות שחלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, עדיין יש צורך במחקר בסיסי תיאורטי וניסויי

 

פרופ' יואל רפאלי

  • צבירי גלקסיות - התפלגויות החומר האפל והגז, היווצרות והתפתחות צבירים, פונקצית המסה 

  • קרינת הרקע הקוסמית - אפקט SZ, אי-האיזוטרופיה המושרה ע"י האפקט כבחן קוסמולוגי 

  • תורת היקום - התפתחות המבנה, קביעת ערכי הפרמטרים הקוסמולוגים

  • תופעות לא-חומניות - חלקיקים אנרגטיים וקרינה לא-חומנית בגלקסיות וצבירים

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive