סוג האירוע

בחר הכל

הרצאות פומביות

מבחן/תחרות

סמינרים

קולוקוויום

כנסים וימי עיון

צהרי יום א'

ימים פתוחים וייעוץ

טקסים ואירועים מיוחדים

הרצאות לקהל הרחב

מועדון קשרי אקדמיה-תעשייה

תחום האירוע

בחר הכל

הפקולטה למדעים מדויקים

ביה"ס למדעי המתמטיקה

ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה

המועדון האסטרונומי

ביה"ס לכימיה

מרכז לחקר אינטראקציות אור חומר

פרס סאקלר במדעים הפיזיקליים - כימיה

סימפוזיונים והרצאות מיוחדות

החוג למדעי כדור הארץ

ביה"ס למדעי המחשב

ביה"ס למדעי כדור הארץ

החוג ללימודי הסביבה

סמינר בחוג לגיאופיזיקה: חקר התנאים האטמוספריים באסון נחל צפית – 26 לאפריל 2018

Prof. Uri Dayan, HUJI

06 במאי 2019, 11:00 
בניין שנקר פיזיקה, אולם הולצבלט, 007 
סמינר בחוג לגיאופיזיקה

תקציר:

אסון נחל צָפִית אירע ב-26 באפריל 2018, ובו נספו תשע נערות ונער אחד, תלמידי המכינה הקדם-צבאית בני ציון שלוחת תל אביב ומועמדים ללימודים במכינה. הנערים שיצאו לטיול גיבוש בנחל צפית נקלעו בדרכם לשיטפון בזק עז, בעיצומו של פרק גשם חריג בעוצמתו לעונה.

 

קיימים שני גורמים דינמיים אשר תרמו רבות להפיכת האירוע לסופתי עם השלכות הידרולוגיות בעלי פוטנציאל גדול לפגיעה בנפש וברכוש כפי שהתרחש בסופה זו בדרום מדבר יהודה ובערבה הצפונית: ממדי שקע הרום ומהירות התקדמותו.

 

מימדי השקע קובעים את עוצמתו, שכן ככל שמימדיו קטנים יותר, כך תגדל ערבוליותו היחסית, כאשר זו מגבירה את קצב עליית גושי האוויר באטמוספרה ומכאן הפוטנציאל להמטרה. ערך העירבוליות הגאוסטרופית המתקבלת ביום הסופה ב-26.4.2018  12 UTC אשר חושבה הינו פי-1.5 מהממוצע של כלל ארועי השטפונות לחודשי אפריל – מאי משנת 1986 ועד 2018, ובערך דומה לערך המקסימלי בתקופה זו.

 

מלבד העירבוליות, קיים ביטוי נוסף לאמוד את אפקטיביות הדינאמית של מערכות לחץ והיא  מהירות תנועתן שכן משך שהיית השקע מעל אזור מסוים יכולה להחריף את השפעותיו השליליות כגון משך הזמן בהם מנשבות רוחות חזקות, כמויות הגשם ועוצמות גשם גדולות העלולות לגרור שיטפונות. מעקב אחר קצב התקדמותו של שקע הרום ב-500 מ"ב מתחילת איבחונו ב- 23.4.2018 12 UTC ועד ל-27.4.2018 12 UTC מצביע על שינוי והאטה דרסטית במהירות התקדמותו מ-8 לפחות מ- 3 מ'/שניה עם הגעתו לדרום-מזרח הים התיכון ומעברו את ישראל.

 

נוסיף ונציין שפרט למאפיינים הדינמיים חושבו גם כלל אנדקסי אי היציבות אשר הצביעו על ערכים קיצוניים המאפיינים תנאים תרמו-דינמיים חריגים. 

 

באשר למקורות הלחות, נציין שהן עונה זו והן עצם כליאתו של השקע בתוך אפיק ים סוף מעוררת תהיות לגבי אספקת הלחות ממקורות טרופיים ולאו דווקא ים תיכוניים כפי שמתאפיין בעונת החורף. בדיקת המסלולים החוזרים לזיהוי מקורות הלחות וכן תפרוסת שדה הלחות הסגולית מצביעים על הים התיכון כמקור הלחות אשר תרם לכמות המשקעים הגדולה בסופה זו. 

 

 

מארגן הסמינר: פרופ' איל חפץ

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive