כימיה פלואורואורגנית

עודכן: 26.12.2022

כימיה פלואורואורגנית

מאז תחילת היווצרות החומרים האורגניים על פני כדור הארץ נוצרו, בניגוד למיליוני חומרים אחרים, רק כעשרים תרכובות אורגניות המכילות פלואור, ברובן רעילות. ממצא מוזר זה בולט אף יותר לאור העובדה שפני כדור הארץ עשירים מאוד בפלואור (בשטח שאיננו מכוסה במים יסוד זה נפוץ יותר מכלור).

 

החל מאמצע המאה ה-20 חלה מהפכה אדירה בנושא הכימיה הפלואורואורגנית ובניגוד לטבע, הצליח האדם לייצר כבר בהתחלה מספר לא מועט של חומרים אורגניים המכילים פלואור. התברר שתכונות החומרים הנ"ל היו כאלו שבהמשך הכימאים התנפלו על השטח ויצרו מאות אלפי חומרים פלואורואורגניים חדשים והמגמה הזו עדיין נמשכת במלוא עוזה.

 

אין היום שטח בחיי האדם שאינו מושפע עמוקות מהכימיה הפלואורואורגנית. וכך למשל מיזוג האוויר בבית או במכונית, הקירור הביתי או התעשייתי, מבוססים על מולקולות קטנות המכילות פלואור (פראונים ישנים או נגזרותיהן החדשות שאינן פוגעות באוזון).

 

פלואורו-פולימרים הם מהחומרים היציבים ביותר ומשמשים במצבים קיצוניים כגון חקר החלל, חליפות חלל, מבודדים במחשבים, אלקטרוכימיה, הפרדת איזוטופים בקיעים ועוד ועוד.

 

חמרי שטח וציפוי רבים משתמשים רבות בתרכובות המכילות פלואור. האנושות מסוגלת היום לספק מזון לכל תושבי כדור הארץ בין היתר בעקבות פיתוח חומרים מכילי פלואור המשמשים בחקלאות (כ-50% מכל החומרים העוזרים בהגדלת גידולי שדה מכילים יסוד זה).

 

הרפואה לא הייתה נראית היום כפי שהיא נראית ללא יסוד הפלואור. חומרי הרדמה, במקרה של ניתוחים ארוכים, מכילים כולם פלואור ולכן כמעט ואין בשימושם סכנה כמו בחומרי ההרדמה הקלאסיים. דם מלאכותי המשמש במצבים בהם לא ניתן להשתמש בדם אדם הוא בעל חשיבות גדולה. חומרים רבים המחליפים חלקים פגומים בגוף האדם גם הם מכילים פלואור לרוב.

 

היום למעלה מ-20% מהתרופות החדשות מכילות פלואור בצורה זו או אחרת (ראה למשל ליפיטור) ועדיין לא אמרנו דבר על טכניקות הדמיה שונות (כמו PET) המסתמכות רבות על יסוד זה או על איזוטופים מלאכותיים שלו.

 

השימוש בפלואור הולך וגדל היום בקצב אקספוננציאלי. כדאי לציין ש-6% מכל החומרים המתוארים בספרות מכילים יסוד זה, יותר מכל יסוד אחר מלבד פחמן, מימן, חמצן וחנקן. אולי הטיעון המוצלח ביותר לחשיבותו הוא העובדה שלמעלה מ-300 מיליארד דולר מעורבים כל שנה בחומרים המכילים הלוגן זה.

 

 

 

חוקרים.ות:

פרופ' ויגלוק ארקדי.

 

אמריטי:

פרופ' רוזן שלמה.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>