כימיה פיזיקלית
כימיה פיזיקלית היא תחום בכימיה העוסק במבנה, באנרגטיקה ובקינטיקה של מערכות אטומיות ומולקולריות. בכך התחום מגשר בין כימיה לבין פיזיקה, בדונו בתכונות הפיזיקליות של החומרים החל מן הרמה הבסיסית של האטומים והמולקולות, דרך נאנו-חומרים, צברים, חומרים מרוכבים, פולימרים וכלה בחומרים מקרוסקופיים במצבי צבירה שונים, תוך ניתוח הכוחות הפועלים בין האטומים והמולקולות.
כמו כן הכימיה הפיזיקלית חוקרת את השנויים הפיזיקליים החלים בחומר בתלות בטמפרטורה, בלחץ, בשדות החשמליים והמגנטיים, בריכוז המרכיבים השונים, במידת הערבוב שלהם, בקצב מעבר החום בין המערכת הכימית וסביבתה, ובקצב מעברים אנרגטיים.
הכימיה הפיזיקלית חוקרת ובונה מודלים הנוגעים לריאקטיביות, לאנרגטיקה, לניצולת, לקצב של הריאקציות. לכן טבעי שהיא מקושרת ברמה המקרוסקופית לתרמודינמיקה ולמכניקה הסטטיסטית, וברמה המיקרוסקופית למכניקה הקוונטית.
תחומים הנגזרים מכימיה פיזיקלית: כימיה של מצב מוצק, אלקטרוכימיה, קריסטלוגרפיה, מחקר רזוננס מגנטי, חקר פולימרים, כימיה חישובית, כימיה של משטחים, טריבולוגיה (חקר חיכוך), נוזלים מרוכבים, חקר חומר רך, חקר ממברנות, ספקטרוסקופיה אטומית, ספקטרוסקופיה מולקולרית, קינטיקה כימית, תרמוכימיה, כימיה אנליטית, כימיה מכשורית, כימיה של החלל, כימיה פורנזית, חקר הסביבה, חקר זיהום אויר, תעשית הצבעים, נאנו-טכנולוגיה, חקר דשנים, קטליזה תעשייתית.
הגבולות בינה לבין פיזיקה כימית, כימיה חישובית, תורת המצב המוצק ופיזיקה מולקולרית אינם חדים, ונושאים רבים נדונים בתחומים החופפים.
כימיה פיזיקלית משתמשת הן בכלים מעבדתיים משוכללים (מיקרוסקופים, מקורות קרינה כמו לייזרים, מגנטים רבי עצמה, אופטיקה ואלקטרוניקה מורכבים) והן בכלים מתמטיים וסטטיסטיים מתקדמים לאנליזה של התוצאות ולניבוי ההתנהגות של מערכות מולקולריות.
ההגדרה של התחום החלה בשליש השלישי של המאה ה-18 עם שכלול המכשירים והמדידות, הגדרות ברורות יותר למבנה החומר, כולל ההבנה שהוא בנוי מאטומים, התקדמות הבנת מושג החשמל והמטען החשמלי ופיתוח הספקטרוסקופיה.
הפיתוח התעשייתי העצום בתחילת המאה ה-19 והמהפכה המדעית הביאו את כל המעצמות האירופאיות לתמיכה ממשלתית במחקרים כימיים בקנה מידה תעשייתי, להקמת פקולטות לכימיה באוניברסיטאות ולקפיצת מדרגה ענקית בהתקדמות הכימיה הפיזיקלית.
המושג "כימיה פיזיקלית" עצמו מיוחס למדען הרוסי מיכאל לומונוסוב בשנות החמישים של המאה ה-18.
חוקרים.ות:
פרופ' גולדבורט אמיר, פרופ' גולודניצקי דיאנה, פרופ' דימנט חיים, ד"ר ברק הירשברג, פרופ' זלצר יורם, פרופ' כהן גיא, פרופ' מרקוביץ גיל, ד"ר סורקין רעיה, ד"ר סיט עמית, פרופ' פטולסקי פרננדו, ד"ר פליישר אבנר, פרופ' פליישר שר-לי, ד"ר קמינקר איליה, פרופ' ראובני שלומי, פרופ' רבני ערן, פרופ' רויכמן יעל, ד"ר שוורץ טל.
אמריטי:
פרופ' אורבך מיכאל, פרופ' אייזנר אמיליה, פרופ' בראלי קדמה, פרופ' נבון גיל, פרופ' ניצן אברהם, פרופ' פלד עמנואל, פרופ' אורי צ'שנובסקי.