פרופ' יואל קשמן ז"ל - הספד

הספד שנשא פרופ' משה קול בלוויה ביום 1.7.25

יואל קשמן הוא מראשוני בית הספר לכימיה וממייסדיו. יואל נולד בשנת 1938 בישראל. הוא השלים את התואר הראשון בכימיה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בשנת 1963, את התואר השני בכימיה אורגנית השלים בהצטיינות בשנת 1964באותו מוסד (בהנחיית רפי איקן ודוד ברגמן), ואת הדוקטורט בכימיה אורגנית - במכון ויצמן ב-1967 (בהנחיית דוד לביא). הוא התחיל את מסלולו האקדמי באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1968 כמרצה, ובשנת 1988 התמנה לפרופ׳ מן המניין. מזה כמעט 20 שנה הוא פרופ׳ אמריטוס באוניברסיטה.

תחום המחקר העיקרי של יואל בעשרות השנים האחרונות היה חומרי טבע. הוא התמקד במיוחד בבידוד ואיפיון מבני של חומרי טבע חדשים ממקורות ימיים, כגון ספוגים או אלמוגים רכים, בעיקר ממפרץ אילת וים סוף, ובמיוחד כאלה שמראים פעילות ביולוגית, כגון חומרים אנטי-בקטריאליים או אנטי-ויראליים. עבודת איפיון זו הושלמה במקרים רבים גם בפיתוח שיטות סינתטיות לאותם חומרים. לדוגמא, הפיתוח הסינתטי האלגנטי לחומר הטבע אילתין ולחומרים סינתטיים דומים, איפשר לייצר אותם בכמויות ניכרות – דבר שגם הקבוצה שלנו נהנתה ממנו – ושתי עבודות דוקטורט מקבוצתנו התבססו על חומרים אלגנטיים אלה.

העניין המחקרי של יואל הוביל אותו להתמחות הן בפיתוח שיטות להפרדות כרומטוגרפיות של חומרים מורכבים, ובמיוחד לזיהוי מבני שלהם בשיטות של תהודה מגנטית גרעינית (NMR) – מומחיות בה לא היו לו מתחרים, פרט, כמובן, לבוגרי קבוצתו וממשיכי דרכו כמו שמוליק כרמלי.

יואל היה מדען פורה במיוחד. הוא פירסם כ-350 מאמרים אשר זכו למעל 15,000 ציטוטים, דבר ההופך אותו לאחד הכימאים המצוטטים ביותר בהיסטוריה של בית הספר לכימיה. למרות שהפך להיות פרופסור אמריטוס כבר לפני כמעט עשרים שנה, אהבתו למדע ומסירותו לא ידעו גבול, והוא המשיך לבוא לאוניברסיטה ממש עד לא מכבר רכוב על אופניו, והמאמר האחרון שלו התפרסם רק לפני שלוש שנים. יואל זכה להערכה גדולה בעולם, וכמובן בארץ, וזכה באות יקיר החברה הישראלית לכימיה לשנת 2017.

יואל היה לא רק מדען מוביל, כי אם גם מרצה מצוין (אני אשתמש פה במילה ״נערץ״) במגוון קורסים, ובהם "מבוא לכימיה אורגנית", "יישום שיטות פיזיקליות בכימיה אורגנית", וכמובן "חומרי-טבע". יואל זכה בתואר מרצה מצטיין של האוניברסיטה. כפי שאנו המורים מכירים, קהל קשה במיוחד הם תלמידי רפואה. אולם גם בקרב קהל מאתגר זה, זכה יואל להערכה מרגשת. רונית ממזכירות הכימיה העבירה לי פרטים מאירוע סוף קורס כימיה אורגנית לתלמידי רפואה שלימד יואל בעשור שעבר, וציטוט של אחד התלמידים: ״מדובר במרצה אהוב ביותר שכבר הפך לאגדה בביה"ס לרפואה. ניכר עליו שיש לו אהבה רבה לחומר אותו הוא מלמד והוא תמיד מכניס לכיתה אנרגיות חיוביות. אני יכול להגיד שכולנו במחזור נתגעגע לשיעוריו מאוד, ומאחלים לו שימשיך ללמד כך עוד שנים רבות".

יואל הנחה דורות רבים של תלמידי מחקר שהשתלבו אחר כך במשרות בכירות באקדמיה ובתעשיה: וביניהם שמוליק כרמלי בבית ספרנו, דורון פפו באוניברסיטת בן-גוריון, וגארי גלרמן באוניברסיטת אריאל.

ואכן בראש ובראשונה היה יואל מחנך.

פרט למעבדה, נהג יואל לפקוד את חדר הכושר ואת בריכת השחייה באוניברסיטה באדיקות. ליואל היה חוש הומור עדין בו הוא השתמש במשורה, ואם אצטט אותו (ואגנוב ממנו בדיחה), הספורט האהוב עליו היה טטראתלון... (כמובן בשעות בהן רובנו עדיין ישנים): רכיבה על אופניו לאוניברסיטה, ביקור בחדר הכושר, שחיה בבריכה, ולסיום הרצת מדידות במכשיר ה- NMR.

יהי זכרו ברוך.

משה קול, ראש בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב

פרופ' יואל קשמן בויקיפדיה >