פרופ' אורי שמואלי ז"ל - הספד

אורי מייצג בקורות חייו את המושג ״משואה לתקומה״. אורי נולד בשנת 1928 וגדל בבית עברי בקרקוב. אביו היה מנהל בית ספר, ואימו הייתה מורה, ושפת הדיבור של אורי עם הוריו היתה עברית. אורי היה בארבעה מחנות ריכוז וצעד בצעדת המוות, עלה לארץ בשנת 1947 (בן 19). הוא התחיל ללמוד בגיל מבוגר יחסית ב-1956 והשלים את לימודי התואר הראשון והשני בפיזיקה בטכניון, ואת לימודי הדוקטוראט בתחום הקריסטלוגרפיה במכון ויצמן, מקצוע אשר ילווה אותו לאורך כל חייו המדעיים. לפני לימודיו ובמהלכם, עבד אורי בליטוש עדשות, על-מנת לפרנס את משפחתו.

עם סיום הדוקטוראט שלו, פנה אליו יהושוע יורטנר יבדל״א, אשר הקים את המחלקה לכימיה באוניברסיטת תל-אביב, והציע לו להקים את המעבדה לקריסטלוגרפיה, ואורי קיבל את הצעתו, ועלה בדרגות עם השנים עד לפרופ׳ מן המניין בשנת 1984. משנת 1996 הפך לפרופ׳ אמריטוס במחלקה.

תחום המחקר העיקרי של אורי היה תאוריה ופיתוח שיטות לפתרון מבנה קריסטלוגרפי. המעמד המדעי שלו בקהילה הקריסטלוגרפית העולמית היה מאד גבוה, הוא היה מדען מוערך, והוא היה במשך שנים רבות עורך של: International Tables of Crystallography – התנ״ך של הקריסטלוגרפיה והבסיס של הקריסטלוגרפיה המודרנית. פרט למאמריו המדעיים הוא גם כתב ספרים בנושא תאוריות ופתרון מבנים קריסטלוגרפיים.

גם המחקר וגם ההוראה היוו חלקים חשובים במיוחד עבור אורי. אורי המשיך גם לחקור וגם ללמד הרבה אחרי פרישתו. עבודתו המדעית האחרונה – פיתוח תוכנה שיכולה להתגבר על בעיות של סימטריה בפתרון מבנה גבישי התפרסמה בשנת 2016, והוא המשיך ללמד את הקורס מבוא לקריסטלוגרפיה עד שנת 2015. אורי היה תמיד בקדמת הטכנולוגיה והראשון להתעדכן בפיתוחים של תוכנות.

אורי חינך תלמידי מחקר רבים, ובהם פרופ׳ ישראל גולדברג ממשיך דרכו באוניברסיטת תל-אביב עליו השלום, ופרופ׳ בועז שאנן מאוניברסיטת בן-גוריון.

אבל כל אלה לא מספרים מי היה אורי באמת. אורי היה מענטש – הוא היה עדין נפש, נדיב ואכפתי. עם כל המאורעות האיומים שחווה בנערותו, הוא הצליח לבנות חיים שלמים, במידה רבה בזכות האופטימיות שלו. הוא היה איש-רוח והתעניין במגוון תחומים רחב מאד. כמובן, מה שעזר לו להיות בקיא בכל התחומים הייתה בקיאותו בשפות - הוא דיבר, כתב, וקרא לא פחות משמונה שפות.

אני רוצה לסיים בסיפור קטן: לפני כ-15 שנים חגגנו בבית הספר לכימיה את יום הולדתו ה-80 של אורי. ישראל גולדברג המנוח נשא אז נאום קצר, ובו סיפר כי רק כשהגיע לפוסט-דוקטוראט בקבוצתו של דונלד קראם, אחד מאבות הכימיה הסופרא-מולקולרית, הוא הבין עד כמה החינוך הקריסטלוגרפי שאורי הנחיל לו היה משובח, והוא יכול היה לרוץ קדימה במחקרו תודות לכך. ישראל גם חזה, כי עשר שנים מאוחר יותר, כשיהיה אורי בן תשעים, הוא ימשיך להגיע לעבודה ולהפגין את המרץ שלו. ישראל, תלמידו וחברו הקרוב של אורי, לא האריך חיים כדי להיווכח בהתגשמות דבריו.

משה קול, ראש בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב